מתי רז / ילדי |
במלוא כף ידו הזעירה
תחושת הביטחון שלו
היא כאין וכאפס
מול
תחושת הגאווה שלי.
להביט בעיניו ברות ותמימות
מתרחבות בפליאה
כשהוא מדפדף בספר מצוייר
מצביע על ציור
וצוחק בעליזות משוחררת
צחוק שמובן רק לו.
לדאוג כשהוא לא ישן בלילה
בגלל כאב אוזניים
או נזלת שאינה מרפה
לקפוץ נחרד
מכל צליל לא שיגרתי
שבוקע מחדרו.
להיות אב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|