תמיד רציתי לחיות בתוך בועה
להלך ככה ברחובות
מבלי להיפגע.
עצרתי בפינת הרחוב ולא ידעתי אם להמשיך
כי עמד שם איש באמצע הכביש
הוא היה בתוך בועה כמו שלי
עיניו נעצמו ובאותו רגע
הבועה נהפכה למים
והמים הפכו לשלג
כולם עסקו בשלהם
לא עצרו לרגע להסתכל
בחזיון לא רגיל.
זה צעק על זה,
הוא עבר באדום,
הרי ככה זה במדינתנו
אפילו היום.
מכוניות המשיכו לנסוע
השאירו את חותמם על השלג שנערם.
ואיפה האיש?
אף אחד לא שאל
הוא היה שם לרגע
והוא נעלם.
אולי הוא צדק שעשה את זה.
שנמס כך לפתע בריק הזה.
הוא היה לבלתי נראה.