|
בלילה בלילה
כשכולם ישנים
היא הולכת לקרוא בספרים,
מרחפת שם
בשורות מיתרים.
היא בועטת
אבל לילה
לא שומעים.
פורסת ידיים
שכובה על מיטה
הוילון הלבן
השקוף למחצה
והלילה כל כך יפה
חם ופתאום התופים
שכה היא אוהבת לשמוע
הגיעו ברגע מפתיע.
תופים של גשם על פח חלונה
בתנועות לא מאוזנות.
איזה גשם לא מאוזן
למדת ממנה?
בחירה מוזרה
אם הייתה היא אתה
מזמן כבר מזמן
היא הייתה לוקחת
את הסתיו
והים
מפגישה ביניהם ויוצרת תמונה
של עלים בתוך ים
יורדים להם ללא הפסקה
גשם קסום עם צבעי אדמה
ניו יורק הקטנה.
כמו שהיא אוהבת
היא כבר תבין
ותיקח לעצמה חופן
מזה ומזה
תשקול ותשווה.
פורסת ידיים
שכובה על מיטה
עיניים בוהות ישר בתקרה
נעצמו הן לבד
עם או בלי אזהרה.
ניו יורק הקטנה. |
|
|
פרוטוקול ישיבת
הדמויות
הפקטיביות של
עו"ד שמעון
מזרחי:
עו"ד שמעון
מזרחי: תרצה
אני מבקש,
תפסיקי לכתוב.
תרצה
(הכתבנית):
בסדר, להכין
קפה?
עו"ד שמעון
מזרחי:כן,
ותפסיקי לכתוב
תרצה
(הכתבנית):בסדר
עו"ד שמעון
מזרחי:עכשיו,
די כבר
תרצה
(הכתבנית):טוב
עו"ד שמעון
מזרחי:תרצה!
תרצה!!! כוס
אמק, תני לי את
זההההההה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.