הקדמה:
הקטע כולל שתי דמויות. (דמות א', דמות ב')
הסיפור: דמות א' הוא נרקומן המשתמש וסוחר בסמים, הוא הפליל את
דמות ב' כאשר היו בתיכון בכך ששם  סמים בתיק שלו כדי שלא יתפסו
אותו.
דמות ב' נאסר והיה כמה שנים בכלא.
סיטואציה: תחנת אוטובוס, דמות ב' יושב , לאחר שיצא מהכלא לאחר
שחרורו, דמות א' בא ומתיישב לידו. דמות ב' עצוב מצד אחד על כל
הזמן ששהה בכלא ושמח מצד שני על כך ששוחרר.

דמות א' (מחייך ומושיט את ידו לקבלת "כיף"):  אהלן (שם) ! מה
שלומך?
דמות ב' (מנסה לחייך למרות שהוא עצוב, מושיט את ידו באיטיות):
שלום (שם) ,ואוו כמה זמן לא ראיתי אותך.
דמות א' (מהנהן בראשו): כן הא? נו. . . מה קורה אתך?
דמות ב' (עצוב): מה כבר יכול לקרות? אתה יודע, עכשיו בדיוק
השתחררתי מהכלא.
דמות א' (משפיל את ראשו, לא מחייך) : אההה נכון, אז. . . כמה
זמן היית?
דמות ב' (קם מהכיסא, עצבני): ארבע וחצי שנים. . .ארבע וחצי . .
. (שם את ידו על ראשו בתסכול), איזו מדינה מחורבנת, כוס אמק!!!

שתיקה קצרה.
דמות א ' (נאנח): נו. . . אז . . . מה היה שמה?
דמות ב' (צועק בעצבים): מה היה שמה?! היה חרא! זה מה שהיה !
(מתחיל לבכות).
דמות ב' (ממשיך, יותר רגוע): איזה עבריינים . . . נרקומנים!
רוצחים! מה לא היה?!
והיו אנסים והיו גנבים והיו. . .מה שאתה רוצה היו! ואני הייתי
איתם!
דמות א': בטח זה משגע אותך . . .
דמות ב': תאמין לי אם הייתי אשם. . .הייתי פחות כועס. . .
הייתי מבין- בסדר אז עשיתי משהו רע וזה מגיע לי. . .אבל א-נ-י
ל-א  א-ש-ם!!! (צועק)
אני לא אשם!!! למה המשטרה המזדיינת הזאת לא מאמינה לי?! למה?!

שתיקה ארוכה. דמות ב' מתיישב.
דמות א': אבל כמה שהיה קשה כאילו. . .אפשר להבליג על זה. . .
זה לא שאתה מת. . .
דמות ב': כבר עדיף למות תאמין לי, יש לי גם כתם לכל החיים. . .

"(שם ומשפחה), השתמש בסמים כשהיה בתיכון, בעל תיק במשטרה, היה
ארבע וחצי שנים בכלא",  ככה כל עבודה שאני אלך עכשיו. . . ישר
ישימו עליי סטיגמה.
מה אני אעשה?. . . (נאנח)
שתיקה קצרה.
דמות א': תשמע (שם), אני חייב לספר לך משהו.
דמות ב' (מושך בכתפיו): דבר.
דמות א' (נאנח): נכון. . . כש. . .כשמצאו לך את הסמים בתיק ואז
האשימו אותך שאתה משתמש בסמים וסוחר וזה. . .
דמות ב' (מהנהן בראשו): נו. . .
דמות א': אז. . .(נאנח ושותק).
זה הייתי אני.
דמות ב' (לא מבין): מה?
דמות א': אני. . . אני שמתי לך את הסמים בתיק.
דמות ב' (מופתע) : מה?!
דמות א': כן. . .כי פשוט אני השתמשתי ועלו עליי ולא רציתי
שיתפסו אותי אז שמתי את זה בתיק שלך.
דמות ב' (מסתכל בעיניים רצחניות על דמות א'): מה?! מה אתה
דפוק?!
דמות א': אני אעשה הכל! אני אעשה הכל! אני נשבע! אני אעשה הכל
,כל מה שתרצה בשביל שתסלח לי. . .
דמות ב' (עוד לא מעכל): אני לא מאמין! אני פשוט לא מאמין!
דמות א': תשמע. . . לא חשבתי שככה ידפקו אותך, תבין אותי אחי.
. .
דמות ב' (עוצר אותו באמצע המשפט , קם מהכיסא בכעס וצועק): אתה
אל תקרא לי אחי שמעת?! שמעת יא חתיכת זבל?!! אני לא אחיך!!!
אתה חתיכת. . . אני לא יודע להגיד מה אתה!
דמות א' (לוחש): מה שאתה רוצה אני עושה. . .אני אומר לך מה
שאתה רוצה.
שתיקה קצרה מאוד.
דמות ב' (נשען על הכיסא ומחייך): יש לי רעיון מצוין.
דמות א' (מחייך): עשר, מה? מה שתגיד!
דמות ב'  (מצביע על דמות א'): אתה בא איתי עכשיו לתחנת משטרה,
ואתה אומר את כל האמת!
דמות א' (מגמגם): מה. . מה . . .אתה השתגעת?? יקחו אותי לכלא
לכל החיים!
יהרגו אותי שמה!
דמות ב' (כועס): לא מעניין לי את התחת! אני רוצה שהשופט המניאק
הזה ירשום לי בתיק "(שם ומשפחה), זוכה מכל אשמה", לא מעניין
אותי מה יקרה לך!!!
דמות א': אל תדפוק אותי, נו. . . אל תהיה מניאק. . .זה יהרוס
לי את כל החיים! תגיד כל דבר אחר אני עושה!
דמות ב': גם החיים שלי נהרסו!!! אתה יודע איך אנשים הסתכלו
עליי?! אולי כדאי שגם אתה תרגיש מה זה לסבול!
שתיקה קצרה מאוד.
דמות א': טוב. . .אתה צודק. . .בוא נלך.
דמות ב': יאללה. . .הולכים . ואתה מוסר את כל האמת! אתה
שומע?!
דמות א' (לוחש,עצוב): שומע. . .שומע. . .
שתי הדמויות יוצאות מהבמה.