קיבלתי צבעי גואש ליום ההולדת
מהילד שאני הכי הכי אוהבת

אתמול קברו אותו בשדה חמניות
וציירתי לו תמונה של פיצוצים ויריות
על המצבה כתוב: "שיש משובח בע"מ",
אולם השם שלו למעלה, נכתב בפונט קטן
ואני היחידה שעוד באה לבקר
בשבילי הוא היה הרבה יותר מחבר
החבר הראשון, עוד מהגנון
כשלמדנו לצייר ת'דגל, ולשיר את ההמנון
הוא נתן לי, עוד שהייתי קטנה
חבילה יפה של צבעי גואש מתנה.

הצבא קטף אותו כמו עשב שוטה
וזרק אותו החוצה לרחוב
אולי היה מעט דיסלקט
אולי היה מעט חולה
הם לא ידעו שיש לו לב זהוב.

גם ככה הציונים שלו היו בזבל
ואימא שלו התדרדרה לאלכוהול
זה היה אחרי שאבא שלו נפטר
בגלל גידול סרטני באמצע הטחול
אבל הוא בשלו עם אופוריה מסביב
היה איש זהב - היה בחור נדיב
היום הוא מצופה בהילה של מלאך
אבל למה אותו אלוהים לי לקח?

אז לקחתי ת'גואש ובאתי לקבר
זרקתי מבט, מהיר לכל עבר
הוצאתי מכחול וציירתי באהבה
שמיים, ענן רך, על המצבה

חמניות פורחות ומביטות לשמש
אבל כולן הביטו עלי עכשיו
את הראש הרכינו כי הרגישו שאמש
גם הם איבדו את יואב, יואב...