[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יוסי פרקר
/
יח: קנטטה לסיר לילה

אני מנגן עכשיו בכינור איזו קנטטה של באך,
ורואה את האנשים שמולי, איך שהשפתיים שלהם מתרחבות ואיך שהפה
שלהם אפילו נפתח לפעמים לאיזה חיוך קטן ואז הם הולכים. ממהרים
לאנשהוא.
לאלו שמגיעים איתי עד לסוף הקנטטה,לאלו ויש כאלו מעטים, ממש
מעטים, אני יכול לראות איזה ניצוץ של אור בעיניים.
אור שבו אני רואה איך שהכינור שלי ואני משתקפים להם בתוך
העיניים ואיך שהוא ואני מחלחלים לתוך הנשמות האבודות שלהם ואז
ואז,רעש של ברזל שמכה בעוד ברזל מנתק אותי בבת אחת ואני
והכינור שלי נעלמים ועוד ברזל שמכה בברזל ועוד ברזל ועוד ברזל,
ומחיאות כפיים ועוד מחיאות והנה אני כבר ממש לפני סיום הקנטטה
ועוד מחיאות ועוד ברזלים ואני מסיים.
האנשים שמולי מתחילים לעזוב ורק ילדה אחת קטנה עם בלון נשארת
ועומדת מולי, בוהה. מסתכלת איך שאני מכניס את הכינור שלי
לנרתיק העור המקורי שלו, הכינור שקיבלתי עוד מאבא עליו השלום.
ממשיכה ובוהה בי  איך שאני מתכופף לעבר סיר הלילה שלי, זה
שלקחתי מבית אמא שברוסיה הרחוקה. בוהה בי איך שאני סופר את
הכסף הקטן שהאנשים שמולי השליכו. בוהה איך שאני מוציא מטפחת
מהכיס, עוטף בה את הכסף, מניח אותה בתוך סיר הלילה ומתחיל
ללכת.  

אני הולך והילדה עם הבלון משתרכת קצת מאחורי.
היא מזכירה לי את הילדה שלי שהשארתי עם אמא שלה שם ברוסיה.
השארתי אותן שם ביחד עם אמא שלי כדי שאני אעלה לארץ ישראל,
אחסוך קצת כסף, אשלח אותו אליהן, כדי שהן יעלו גם לארץ ישראל,
ויגורו איתי וידברו עברית וכדי שאני אנגן לה, ככה בלילה לפני
השינה איזו קנטטה של באך והן ימחאו לי כפיים וילכו לישון עם
חיוך כזה קטן  שמרוח להן על הפנים.  
אני ממשיך ללכת ובראש שלי אני שומע כל הזמן את אמא שלי אומרת
לי ברוסית : "בן שלי יקר, למה אתה כבר לא מתאמן בכינור. למה
אתה לא מתאמן. תתאמן בן שלי, תתאמן. אם לא תגיע לפילהרמונית של
מוסקווה אז לפחות שתהיה לך פרנסה, שתוכל ללמד כינור באקדמיה
למוזיקה, שלא תגמור כמו אבא שלך, ברחוב. תתאמן בן שלי,
תתאמן."

אני ממשיך ללכת ואז רואה את עצמי ונעצר, והילדה עם הבלון נעצרת
גם ,מתקרבת אלי ונעמדת לידי.
ושנינו עומדים ככה ובוהים בחלון ראווה של משרד נסיעות "יוסי
טורס".  ואני רואה אותי משתקף בחלון ואת הבת שלי משתקפת בחלון
ויכול לראות גם את אמא שלי בחלון, ממרקת סיר לילה כשלפניה ספר
תווים , פרק שלישי בקונצרטו לקלרינט של מוצארט,
מסיטה באיטיות את ראשה אלינו   ,
   עוצמת עיניים ומחייכת  ,
מתוק - מתוק.





ערב. מישל, התיירת הספרדיה שהכרתי לפני שבוע,
(יט: ג'ון בן חמישים)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ארבה!

פרובוקטור.


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/5/01 18:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יוסי פרקר

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה