במצבים כאלה אני זקוקה לעשן ולא לאויר, שהריאות שלי לא יחיו
באשליה שהכל טוב, שירגישו מה שאני מרגישה.
כי אשליות זה רע.

אשליה זה כמו ענן שלוקח אותך ומביא אותך לעבר האושר.
ואתה רכוב על האשליה ורואה את האושר באופק, הנה עוד קצת אני
נוגעת.
אתה רוצה לרדת לנחות על כוכב האושר להגיד תודה לך אשליה שהבאת
אותי עד לכאן עכשיו תני לי לרדת, הגעתי, כמה אני חייבת לך?
אבל היא לא נותנת לרדת ממנה זהו זה אתה והאשליה שלך, אתה לא זז
לשום מקום!
ופתאום האשליה מתפוררת ואתה נופל ונופל וככל שהאשליה לקחה אותך
יותר גבוה אתה יותר נופל והמכה בסוף יותר כואבת, לפעמים מתים
מזה.

אז הנה ריאות שלי חמודות, כמה אני אוהבת אתכן אבל אל נא תחיו
באשליות, קחו עוד קצת עשן.
לאט אנחנו נעבוד על זה עד שתרגישו את המציאות שלי,
אולי תפתחו סרטן ואז בכלל השגנו את המטרה!
הנה אנחנו לא צריכות אשליות שיהרגו אותנו אנחנו מסתדרות
בעצמינו.