צביקה ואני יצאנו לטיול,
שרנו על "מרי לו" כשיצאנו מהלול.
אחר כך כתבנו שיר על "דיווה",
הוא נועד במקור לגיל ריבה.

כשנפרדתי מצביקה, פגשתי את שרית ברחוב.
סיפרה לי ש"כמו סינדרלה" - גם לה יש חוב.
בסוף היום אמרה לי ש"אני תותח",
עניתי לה "מצטער, לא אוהב אותך".

בעשר בלילה ראיתי את בריטני במנוס,
צעקה: "איי דיד איט אגיין" - אחריה דלק חמוס.
צעקתי לה: "בריטני! רילקס".
ענתה השרמוטה: "איי לוו פפסי מקס".

סיכמתי את יומי בשארית הכוח:
בריטני מקרה אבוד כנראה בלי מוח,
שרית רצה ישר לכל גלמוד,
וצביקה כותב שירים כשהוא ב"מוד".

בבוקר קמתי במקום מוזר,
פתאום ראיתי את דודו זר,
אך לא לידי הוא נעמד,
הוא היה בטי-וי עם שבי ב"פרפר נחמד".
עוד לא הבנתי מה זה המקום הזה,
שאלתי פקיד והוא ענה לי משהו כזה:
"אדוני, מצטער, אתה במזרע,
אתה דיי משוגע, ומצבך רע..."