עינת יחט / מישה |
היא סוגרת את הדלת
ובוכה.
נדמה היה שרצתה לומר משהו
אבל
אז מה.
מישה מפוררת שעווה לבנה
מרחוק היא בוודאי נראית קטנה
היא כנראה נראית קטנה מאוד
לכולם.
היא משחקת עם להבה שלא רואים
ורוקדת עם קיסם עם נצנצים
מעבירה יד קרה על מצח
חם.
היא מדברת עם חברים שקיימים
רק אצלה
בראש.
היא אומרת דברים שרק הם שומעים
וכמעט
מבלי לחשוש.
מישה לא בכתה כבר
חמישה חודשים
ויממה.
ובחדר אף אחד לא כועס או מאכזב אותה
חוץ מהיא
עצמה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|