והימים ימי ביכורים המה ועושים בני ישראל ומתכוננים איש איש
לביתו להכין עלייתם לבית האלוהים.
ובחר לו כל אחד שפעת ביכוריו, זה בצאנו וזה בפרותיו זה בשמנו
וזה בזיתו והם עמלים ומתכוננים.
כשהם שמים פעמיהם קדמה ועולים על דרך המלך ולנגד עינם שיירה
עצומה, אלפי ריבוא אדם איש וטנא ביכוריו על כתפו עולים מזרחה
לכיוון העיר הקדושה.
איך שהם משתרכים לאיטם אמר לו רבי יהושע בן אבינתן איש הברזל
שבידיו משבר הוא מחתאות פלדה ומכופף פרסות סוסים:
"איכה זה לא פילסנו לנו דרך חדשה שיהיו הבאים בנפרד מן ההולכים
וכך תיקצר דרכנו ונגיע לבית האלוהים לפני שביכורינו יהיו
באושים"
וההולכים לידו מהנהנים בראשם "אכן גם שכלו איתן ונכון אמר
וצריך לסלול".
והם ממשיכים ללכת בדרכם איש וחמורו ואינם סוטים ימינה או
שמאלה.
ומחרה אחריו אבירם הגלילי שעינו עיני נץ ורואה הוא את טיפות
המטר יום לפני שהחלו ממטירים:
"ולמה שלא יעשו לנו הכוהנים להקל עלינו, והרי מסים כה רבים אנו
משלמים, שיסללו לנו דרך חדשה בכספי המסים ובכך יחסך ממון רב
שפירותינו יגיעו טריים אל משכנם, ואין לנו לעשות אלא להם".
"אכן", אומרים ההולכים סביבו, "אכן נאה דרש, ויעשו הם ולא
אנחנו".
והם ממשיכים בדרכם לאיטם והשיירה ארוכה אין רואים תחילתה
וסופה.
וסח לו יואש בן יהוידע האופה שהיה מגלגל פיתה במהירות שאין
העין רואה:
"ואולי נעלה פעם ללא ביכורים וגם מסים לא נעלה וידעו להם שאין
אנו צאן או בקר אלא בני אדם אנו וחייבים הם להרחיב את הכביש
ולבנות לנו מחלף שנוכל להגיע בזמן ולא תארך דרכנו כל כך".
"אכן נאה דיבר", עונה הקהל אחריו כהד, "ללא ביכורים וללא
מסים".
ואמר להם אבימלך בית הלחמי שאוזניו חדות ושומע הוא פרסות סוס
מחברון עד ירושלים.
"ואולי נעלה עליהם כאיש אחד ונכם לכל רוח ונשבר עצמותיהם שהרי
את מיטב כספנו הם נוטלים וחיים להם ספונים בבית האלוהים ולא
אכפת להם כלל שאנו עוברים שבעת מדורים כדי להעלותם מסים
ולהאכילם ביכורים".
"אכן נכה בהם, עונה הקהל ורק שנגיע ונפרק בתיהם וגם נפיצם שלא
נצטרך יותר להפריש חלקם לעולם".
וסוף דבר שהלכו וחזרו ונתנו ביכורים והעלו מסים והמשיכו בקינתם
אך לא עשו דבר, וכך הם עולים להם משנה לשנה וממשיכים ליילין כל
דרכם והדרך צרה ואין מחלפים וקשה המסע מנשוא.
אך יום יבוא ובניהם של המלהגים יהיו לאנשי המעשה ויקומו עליהם
באחת ויפיצום לכל עבר וייקחו את שפעת הזהב ויבנו דרכים לרוב
וגם מחלפים וגם רמזורים וגם רכבת תחתית ותשקוט הארץ מרעש
הצפירות ויגיעו בני ישראל במהירות למחוז חפצם ולא יצטרכו עוד
לעמוד שעות בפקק התנועה הגדול בלכתם ובשובם ונאמר אמן. |