|
כמו בשעון חול
ניגרים גרגרי חיים
בקילוח עדין מונוטוני
מרבדים הווה בעתיד סתום
מעל זיכרונות עבר
אצים לדרכם בלי לחוש
באהבות
נרמסות בעקבי רגלים.
בהרף זמן
שבין העיתים
בם אור וצל
מתאחדים
בזרועותייך העוטפות
את גופי העורג
את ואני עוצרים את הזמן
בשם האהבה. |
|
|
מי זורק עלי
חול? מה, ככה
לקבור אותי?
כשאני בחיים? לא
יכולתם לחכות
עוד כמה ימים?
זקן הבמה החדשה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.