היא באה מחושך
ממקום אפל
מפחיד
רצתה לגמור עם ה"לא מובן"
רצתה להשתחרר
מהמזיק

היא באה עם חברות
הביאה סכינים
חדים
עם חתימה ברורה
של סכנת חיים

היא פחדה
לראות ולגלות
דפנות
חדות יותר
ומובנות פחות

היא לא רצתה
להתעמק ולהבין
פרטים...
כה כואבים...
כה מפחידים...

הוא בא - מאור
מרוגע ושלווה
הושיט ידו
בדרך אהבה
לימד לגעת ולחבק
להירגע
להיתאפק

הרכיב חייה
פאזל של דמעות
צורה צורה
חיבר בה נפשות
החזיר לה זיכרונות ואמונות
שלא היו שם לעולם
בריאות...

"המון לכלוך, אבק שנים..."
ניקה לבד
במקום האלוהים
"שען, קוסם, מאלף חיות -
רואה עיניים שלך - מבריקות"




בהשראת ספר "אהבה זה לא סכין" - זאב ברגמן ושרה