רחוקה ממך במיליון שנות אור,
למרות שיושבת איתך באותו חדר
ואת בתוך האלכוהול, סופגת עוד,
וממשיכה להתנענע כמו מדונה על במה
רוקדת ולא שמה על אף אחד,
אפילו לא עלי
וממשיכה לחיות כאילו אין מחר
ואני, רוצה רק להתקרב, ומרגישה
שאני פשוט לא יכולה
או שאת פשוט לא רוצה
או שאת בדיוק רוקדת עם מישהי
ואני משתוללת וקופצת
מוציאה את האנדרנלין
את הכעס והכאב
וכל השנאה המעורבבת עם האהבה
רק אלייך
ואז ברקע כל מיני שירים
שמזכירים לי אותך
ואת מה שפעם היה יכול להיות
ואפילו לא היה
בין אם זה "תשאירי לי מקום לחבק אותך"
או אפילו סתם משהו בסגנון "אתה חייב למות עליי"
שמבחינתי זה השיר שלך...
אין מצב שאף אחד לא ימות עלייך
ואני שכבר מתה מבפנים רק עלייך
רוצה רק אלייך
צריכה להמשיך בתוך הבועה שלי לחיות
בלעדייך, רחוק ממך
ואז בסוף, שני משפטים והביתה
זה בסדר, לא ציפיתי ליותר.
מפנה מבטי לכיוונך
ומצטערת על זה...
מישהי איתך
מישהי מתנשקת איתך
ואני כל כך כל כך רוצה להיות במקומה
אבל אני יודעת שכבר אין מצב
אין סיכוי לאהבה... |