היא חיה בשביל כולם,
בשבילי היא מתה, מת לו העולם!
הלכה ולא חזרה,
ואני כל כך שבורה,
כמו ילד קטן שזקוק להוריו,
או נער מאוהב.
מחפשת אחריה,
אך היא הלכה, נותרו רק צעדיה.
המון זיכרונות במסעו של הזמן,
ואני ציידת, צדה אותם בעודי על ענן.
כל כך כואב, כל כך עצוב,
שום דבר כבר לא נראה חשוב.
רוצה לעלות על גג המרפסת,
כי הידיעה הזו פשוט לא נתפסת.
רוצה כבר למות, אולי בפיגוע?
או להיות ב"קומה" שבוע,
להתעורר ולראות אותך,
אחותי היקרה - מלאך.
לפתע... כולם מלאכים, התפוצץ העולם,
היא חזרה, חזרה עם כולם,
והכל נראה שוב כמו פעם...
עד שמפתיע איזה ברק או רעם.
והמצב שוב רע,
אך רק לתקופה קצרה,
כי המלאך, המלאכית שלי כאן,
מלאכי השומר והקטן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.