הלילה אני כותבת,
ולא יודעת בשביל מה.
אני לא אוהבת
ובכל זאת חושבת
שהוא צריך להיות איתי במיטה.
אומרים שאהבה מנצחת הכל,
והפעם, היא בעצם מכשול.
אני לא מעוניינת לפזר סיסמאות
ולא מחבבת הגדרות.
אבל מה לעשות?
זה טבעי, וכזו אני
אני לא אשקר,
ולא אכחיש
שאליך, הלב שלי
משהו מרגיש.
אבל הפעם זה רק יהרוס אותי,
אז כדיי לוותר...
מה אתה אומר?
אמירוש כבשת אותי...
והלילה אחרי הנסיעה
אני בעצם מבינה שכנראה אני כותבת לך
סליחה.
21.3.03 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.