תכלת סטאר / זיכרון |
אהבתי אותך כמו שבני אדם
כבר לא אוהבים היום
ואתה אהבת אותי כשהיה לך טוב
פרידה שקטה בין אוהבי עבר
כאילו לא נשקת לי מעולם
ידעתי ליבך גם כשהסתרת
אישה חכמה בזרועות גבר פגוע
עיניי בערו למראה דמותך
ואתה צחקת עד שלא נותר מקום לבכות
כשלחשתי צעקת
שינית אישיותך
ואני כמיואשת
חיפשתי מפלט באשמה
אתה לא מתקשר לדעת אם קר לי
לא נשאר זכר ממני בתוכך
ואני את עלבוני סופגת
כל פעם כשנאמר שמך.
אולי יום אחד תקרא את זה
ותבין איך הפכת את אהבתי לכאב.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|