עמית דנקורט / אינני |
ליבי ישתות ויתרוקן
ואליי לא תסבי מבטך
את שוברת רסיסים לתוך עיניי ואני עיוור למעשייך
מחפש את דרכי אל ליבך הקר, הסגור
מוצא רק חומה אטומה
מנסה לרוקן את מוחי ממך
וכמו מטוטלת את חוזרת אל תוך מחשבותיי
ורד אקטוף למענך וקוציו בבשרי
את פצעיי לא תחבשי
ליבך כה אטום וסגור לכאבי
אוזנייך אינן שומעות
עינייך אינן רואות
מגעך כהה
ואני אינני...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|