|
בתחילה שכעזבת אותי
בבוקר אחד בהיר
בהפתעה גמורה
בלחישת הקלה
חייכתי לדלת הסגורה
כמה טוב שהלכה
עכשיו אולי אני ארגיש קצת שמחה
היא ישבה על הוריד, לחצה ולחצה
בעונג כואב במסווה של אהבה
הובילה אותי עמוק לדכאון
כותב שירים בחושך בדמעות
עכשיו היא הלכה והכל יותר טוב.
היא עוד ניסתה לחזור
כדרכו של הטבע דרכה שלה
לא מסוגלת להתנתק במהרה
באה חזרה בלחישות נחש
חיבקה חזק כמעט עד מחנק
ואני לא נכנעתי, פעם אחרונה
ושלחתי אותה ממני לעד.
אבל עכשיו כשנגמר
עמוק בפנים משהו חסר
אני לא יכול להיות עצוב יותר
עצבות ממכרת גירשתי לנצח
ובלעדיה אינני שלם
אני מוגדר בעצבות המרה
שילחתי אותה ואין דרך חזרה
עצבות שלי אני מצטער
נמאס
לא רוצה להיות שמח יותר
עצבות שלי חזרי אלי
עשי שהאושר שוב לא ישוב
כבר אין צורך בתחפושת
לא צריך אהבה
אם אני לא אהיה עצוב
אז מי אהיה?
חזרי
עצבות
לא יכול בלעדייך |
|
|
לפעמיים נדמה לי
שכל מה שאני
עושה...
זה לכתוב
סלוגנים על כוס
קפה...
זה דור שלם של
סלוגנים שאיש לא
יודע על
קיומם...
אחמד אחמד
בסלוגן הפרישה
מהדמות שלו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.