אור לילה מפריד בינינו,
חושך מלא בזוהר כוכבים,
גופך בוהק אל מול הזוהר,
טהור אל מול טהור.

מכורבלת כולך על ידי,
ממש צמודה לכל גופי.
רגליך עוטפות אותי,
וראשך על כתפי.

מרגיש אותך עולה ויורדת,
בקצב נשימותיך החרישיות,
חושב עליך עולה ויורדת,
במקומות אחרים...

ואיך אפשר בכלל לישון -
רק שאת כאן לידי,
זה הרי כה חושני -
מביט בך, אין חלום ששווה יותר.

זוהר הכוכבים כבה לאור השמש,
אבל אני, למזלי  -
הטוהר האמיתי, תמיד זוהר,
באור כל אור, יפה ואמיתי
נשאר ישן כאן לצידי, מחבק אותי.