ב31.8.93 התפרסמו הסכמי אוסלו. בראשית, התנגדו ארגוני הטרור
להסכמים אלה (כהרגלם להתנגד לתהליכי השלום) ויחד איתם (להבדיל
אלף אלפי הבדלות) התנגד גם הגוש הימני במפה הפוליטית
הישראלית.
כהרגלו, אחרי חתימת ה"הסכמים", עראפת לא היה מרוצה ממה שחתם
עליו ודרש כל מיני חלקים נוספים בארץ ישראל. מכיוון שלא קיבל
חלקים אלו הוא החליט להתעלם מחובותיו למדינת ישראל שחתם עליהם
ב"הסכמי" אוסלו אבל למרות זאת חותמי ההסכם בצד הישראלי כיבדו
את ההסכם על כל פרטיו - כלומר, העברת נשק ותחמושת לצד
הפלשתיני, סיפוק הון עתק לרשות הפלשתינאית מדי חודש, סיפוק
תדרי רדיו לרשות וכו'.
עראפת באותה תקופה עדיין לא התגלה בעיני השמאל כארכי-טרוריסט
ולכן אותו שמאל (רבין, פרס, ביילין) סמך עליו ברוב חוצפתו.
אחרי שבעה חודשים, בתאריך 6.4.94, ארע פיגוע ההתאבדות הראשון
במדינת ישראל, אותו פיגוע בעפולה. זהו פיגוע שהחל שרשרת
פיגועים שגרמה למוות של עשרות אזרחים והיא תוצאה ישירה של פשעי
אוסלו.
החלו פרעות וירי לעבר מוצבי צה"ל בשטחים בעזרת אותו נשק שהרשות
קיבלה מישראל.
אחרי עליית בנימין נתניהו לשלטון ב96', עוקבו נטליי אוסלו.
הרשות עושה שימוש בגלי הרדיו ובתדרים שקיבלה מישראל לשם הסתה
לטרור, עראפת מתנער והעולם מאמין.
לאחר מכן, עליית ברק לשלטון, כל ההסכמים צוברים תאוצה למרות
שעראפת וחבריו לא עושים כלום על מנת לקיים את חלקם בהסכם.
עבור זמן, אינתיפדת אל-עקצה מתחילה, אשמה מוטלת על הימין,
הטרור מתפתח, פיגועים מתחילים, מאות הרגוים, פחד ברחובות.
מבצע חומת מגן, עראפת נחשף - כספי מדינת ישראל שהועברו לרשות
כחלק מהסכמי אוסלו עוברים ישירות לארגוני הטרור בחתימתו של
עראפת עצמו. מדים של חיילי צה"ל נמצאים בלשכת עראפת, שקלים
מזויפים.
יש לציין שמוקדם יותר נתפסה הקארין איי, ספינה מלאה באמל"ח
שעשתה דרכה היישר לנמל עזה, ספינה כזו יכולה להיות ממומנת
ומאושרת רק על ידי ה"ראיס" בכבודו ובעצמו, שום ארגון טרור ושום
גוף אחר לא יכול לארגן כזו כמות של אמל"ח ולכמות כזו יש רק
מטרה אחת - טרור, הרג והרס.

כאן התגלה עראפת כטרוריסט ומבחינת רבים הסכמי אוסלו הפכו
לפשעים.