דן תאומי / איתך בשקט המדברי |
אבל גברו עליו הרחשים שבי.
ניסיתי להתבונן בשלווה שבך,
מבעד לענני האבק שלי.
אתה שעת בין-ערביים במכתש מדברי
ואני הגוזל הממתין בין נקיקי המצוק למזונו.
סלעיך התמירים נישאים מעליי,
לוחשים לי בהיחבא סודותיך,
בעוד אתה מתלטף עם הרוח.
מזג אותי אליך,
קלוט אותי בחומך המתוק,
פן טרוף איטרף לעת ליל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|