רוצה לברוח, לצרוח, לבכות
לא לנגב לאנשים את הדמעות.
שמישהו יקשיב שיוריד חלק
מהמטען החורג, שמזמן חרג
מן המציאות
הקשה שבה אני נמצאת.
אני יודעת שאני לא היחידה
אבל אני יודעת שאני לבד.
אתה לא חסר לי, חסרה רק
היישות שתמלא את החלל
הריק שהשארת בליבי ובראשי
לעד.
למרות שהתגברתי עליך,
חושבת עליך תמיד כשקשה,
למה?
למה אתה לא פה כמו פעם,
שום דבר הוא לא כמו פעם,
כי הוא עבר חלף עם שפיותי.
להביא לך את זה או לא,
אני כבר לא מבינה את עצמי, בהתחלה
זה היה שיר והפך להיות מכתב
לעצמי
ועכשיו בשבילך.
אני לא רוצה.
אני לא אובססיבית.
אני רק מפחדת מעצמי וממך.

בחוסר הבנה מוחלט
שלך