עמיה קורס / אופטימיות |
מבין ארבע קירות חדרי
לך מצא מקום אחר -
והשב לי את שמחתי.
שכן היום פרח נבל סמוך לחלוני,
מסמל התחלה חדשה לרשעים שכמותי.
טוהר, נקיון כפיים
הכנסו לתוך תוכי
טוב לב, במינון גבוה כפליים
וגם סבלנות -
שרק אלוהים יודע כמה היא חסרה לי.
הגיעו טוהר וטוב לב אל דלת מפתני -
יצא השד וחטפם.
נעלמו לבלי שוב ואין חלקם עימי.
האח, אכן מר הוא הגורל,
שלא גואל את שכמותי.
ולא גורל כי אם יעוד,
מוחה אותו שטן שבי
מלך האופל לרשעות נולד,
וברשעות יהא סופי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|