1/9/98

אני כל כך מבולבל ומעורפל
ולא מבין כבר כלום מהחיים
איך נפלתי מסוסך הלבן
בפתאומיות בהפתעה מוחלטת

קיבלתי מכה בראש
ועכשיו כואב
והכל מטושטש מעורפל
מסוחרר לגמרי ולא מבין כלום

לא מבין למה את
לא מסתובבת חזרה
ומעלה אותי חזרה
על סוסוך הלבן

למה את ממשיכה לדהור
מבלי להביט לאחור
מבלי לחשוב מה קרה
מבלי לנסות לדהור שוב יחדיו

ואני עוד מטושטש ומסוחרר
מתחיל ללכת לעבר האופק
שנראה כאילו לא ניגמר
לעומת שהיינו יחד הוא היה קצר

נתקל בלוחמי החרות
אשר מנסים לשכנע אותי
לחיות מבלי קשרים מבלי אהבה
ואני עוד כואב

עוד מטושטש ומסוחרר
ומחפש את סוסך
בכל קצוות העיר
ובכל עיר קטנה

ואת כבר דהרת מזמן
לעיר הבלבול
וישנה במלון התהייה
בחדר הלא יודעת

שוכבת במיטת הבדידות
על כר העצבות
מנסה לקום ממיטת הבדידות
ולצאת מחדר הלא יודעת

להיפטר מהתהייה
ולצאת מעיר הבלבול
ולדהור שוב על סוסך
אבל הבדידות במצור

ואת לא יכולה לצאת
מהבלבול והתהייה והלא יודעת
הבדידות והעצב
כי לא חזרת לקחת אותי איתך

כשאת בעצמך לא הבנת למה


שיר "המשך" ל "אך בחלומי"