הכוכב שכתב את שמך
כבר נפל
ובאופק את כבר לא ניראת
ולמרחק רב כבר לא אלך

כבר לא אראה אותך נכנסת בדלתי
ועולה במדרגות ביתי
ישר לחדרי
ולא אשכיב אותך לישון

ולא נשמע ביחד את רעש הרכבת
אשר ממשיכה לחלוף מול חלון ביתי
כבר לא הביט בשמים והראה את שמך
מנצנצץ ככוכב

לא ניסע עוד לאיילת
ולא נטוס עוד לארצות
כמו בחלומות
ובטבריה לא ניהיה יחד שוב

וכוכב הצפון כבר לא יצפין אליך
ועגלת הכוכבים כבר לא תהיה שלנו
מביט לשמים והכוכבים שנפלים נוראים כאילו השמים בוכים
ועוד כוכב נפל ועוד כוכב נעלם

ועוד כמה כוכבים נעלמו...

אל תתני לכר שלך להירטב מדמעות
אל תיפקי כאת
הישארי איתי עוד קצת
הישארי לעד

אני רואה את הירח
לובש את פנייך
אני רואה את פני הירח נושקות אותי
אני מרגיש את אור הירח נוגע בפניי

אני מרגיש אותך נושקת לי
בדימיוני בלבד
אני רואה אותך ישנה לבד
ואני בוכה לבד

אני רואה את פנייך
נסוגים מין הירח
אני חש את אור הירח
מצטמצם מעור פניי

אני רואה אך את הולכת
ולא חוזרת
אני רואה איך אור הירח כבה
ואני נמצא באמצע שום מקום חשוך