[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







קובי הלפרין
/
גלגול נשמות

עיירה קטנה הייתה, חבויה בצל הר גדול ונישא, ושכונה גדולה של
יהודים הייתה בפאתיה.

שנים טובות היו השנים האחרונות, הפרנסה הייתה אמנם בדוחק אך לא
היה חסר דבר.

בשנה שעברה אף שיפצו במקצת את בית הכנסת והתקינו פרוכת חדשה
לארון הקודש ואף בנו גדר אבן לבית הקברות.

בימים האחרונים החלו שמועות להתגלגל על כנופיה של צעירים
שמציקים ליהודים המגיעים למרכז העיר, שלימלה סיפר כי בדרכו אל
השוק זרקו עליו מספר צעירים אבנים, חנהלה בת הכובסת סיפרה כי
ראתה קבוצה של צעירים ממתינה על אם הדרך כשהייתה מחזירה את
הכביסה אל בעליה ולכן שנתה את מסלולה וחתכה שני חצרות כדי לא
להיתקל בהם.

הוראות ברורות קבלו הצעירות, לא להימצא בחוץ לאחר רדת החשכה,
לא ללכת לשוק לבדן, ולהיזהר אם הן רואות קבוצה מרוכזת של
צעירים לא להתקרב ויהי מה.

בשבת בבית הכנסת היה כבר בפי כל, כנופיה צעירה של בני הגויים
מתנכלת ליהודים, משליכה אבנים ומנבלת פה, והגרוע מכל, להם שני
כלבי זאב גדולים, שיש בהם כנראה שנאה מיוחדת ליהודים שהם
נובחים בקולי קולות וחושפים שינים נוראות בראותם יהודי מתקרב.

הכלבים הם שגרמו את הפחד הנורא, שעם קללות ואבנים כבר ידעו
היהודים בעבר, והנזק לא היה נורא כל כך, ואם חזר מי מהם עם בגד
קרוע או נפשו נסערת מריצה קשה נשתכח העניין מהירה, אך עם חיות
טרף שכאילו אין אפילו יכולת לברוח שהם זריזים כשדים ואם יתנפלו
להם ישסעו בשרו של המסכן שייפול לרגליהם ואין מנוס עד שתצא
נפשו בייסורים גדולים.

וכבר ארגנו ועד הצלה, ואתו נמנו יעקב האופה, משה דוד, ולוי
יצחק שהיה לו קשר עם הגויים, והם יצאו ביום שני לדבר עם השכנים
לנסות ולהסיר את רוע הגזירה.

וביום שני כשהם שבו קרועים ופצועים וספרו את הקורות אותם הפך
החשש לחרדה גדולה.

לא הספיקו להגיע אל בית העירייה קפצו עליהם שתי חיות טרף
נוראות ומסביבם חבורת זדים מריעה וזורקת מכל הבא ליד, ואם לא
נתן להם השם יתברך כוח לרוץ היה הופך בשרם למאכל אותם חיות
טרף.
הלכו שלושתם ואתם שלימלה המלמד ופנחס השמש אל בית רבי אברום
שאולי יושיע הוא.

וכשבאו לביתו היה עדיין יעקב רועד בכל גופו ובגדיו קרועים וידו
פצועה, ומשה דוד בגילוי ראש, ולוי יצחק צולע וכף רגלו נגררת
כאילו שבורה היתה.

נכנסו לביתו וישבו לחכות עד שיצא אליהם.

ורבי אברום תלמיד חכם היה, שמעו יצא למרחקים על ידענותו
הגדולה, ולא היה ריב ומדון או הלכה או פירוש אותם לא פתר ביד
רמה, והיו משחרים לפתחו בקטנות וגדולות ותמיד היו עוזבים ביתו
והם שלמים יותר ונקיים יותר משבאו אליו.

וכששמע את הסיפור נקפו ליבו, למה ועל מה צריכים היהודים לסבל
שכזה מבני הבלייעל, ועוד הוסיפו להם את הכלבים הללו הסרים
למצוות אדוניהם המשסים אותם ביהודים.

"ילכו נא לביתם יהודים טובים", שח להם בנועם, "והוא ישטח תחינה
לפני הקדוש ברוך הוא ואולי ימציא לו השם יתברך תשובה הולמת,
ילכו נא לביתם ויהיו סמוכים ובטוחים שהוא יעשה כל מאמץ ועד שבת
ימצא פתרון לבעיה ובינתיים ישבו נא היהודים בביתם ומי שאין לו
צורך מיוחד שלא יצא לעיר עד שתימצא תשובה".

וכשיצאו סגר את הדלת התיישב לו בפינת החדר והחל מתפלל לו
בדבקות רבה ואמר קריאת שמע בקול גדול וכך המשיך כל אותו הלילה
ולמחרת ולא אכל ולא שתה ולא דיבר עם איש ורק תפילה אחת מתמשכת
בלבו.

והיהודים הסתגרו להם בבתיהם ולא יצאו אותו שבוע ורק כדי
להצטייד במעט מזון והיו מחכים כולם לשבת לשמוע את דברי הרב
אברום שאולי יושיעם מהצרה אליה נקלעו.

ובבוקר השבת מלא ההיכל מפה לפה, באו כולם, גברים וילדים וגם
עזרת הנשים מלאה הייתה ועל פני כולם ניכר המתח והחרדה.

ועיני כולם נשואות אל ריב אברום שכאילו נשתכח ממנו הדבר.
והוא מאיר פנים לשלום לכולם ועד שנסתיימה ברכת הכוהנים ונעמד
לשאת את דרשתו.

ועומד לו רב אברום ומסביר להם את פרשת השבוע על בלעם בן בעור
ועל האתון ועל בני ישראל במדבר, ואיך רצה זה לקלל ושם לו השם
יתברך שירת הלל בפיו, וכשבא לעניין נשתררה דממה גדולה בבית
הכנסת ואף הגה לא נשמע וגם הפעוטות כאילו הבינו שעניין חשוב
הוא ונשתתקו באחת.

יודעים אתם, אמר, שכאשר מסתלק לו אדם מן העולם עולה נשמתו אל
כסא הכבוד, ושם שוקלים מעשיה אם לשבט או לחסד, ויש אשר שקולים
הם כפות המאזניים, נשלחת לה הנשמה חזרה לעולמות תחתונים לשם
תיקון.

ויכולה אותה נשמה להתגלגל לה בגוף חיה או ציפור או אדם אחר.
ויש לפעמים מתגלגלת היא מספר גלגולים עד שמוצאת לה תיקון, ויש
לפעמים שאינה מוצאת לה כלל.

מסתכלים להם בני הקהילה אילו באילו בתימהון, מה מצא לו ריב
אברום לשיח על גלגול נשמות בשעה קשה שכזו.

ואם תוהים אתם מה לענייננו ולעניין תיקון הנשמה אומר רק, שאותם
כלבים נוראים, שמחזיקים בני הבלייעל, אחת היא, כי נתגלגלו בהם
נשמות שני יהודים, ומכיוון שמאכילים אותם הזדים בשר חזיר,
רחמנא לצלן, רצים הכלבים אל כל יהודי עובר ונובחים נביחות רמות
ואף קופצים עליו משל היו אומרים אחינו אתה, אך מכיוון שדרכם של
כלבים לנבוח ולנשוך, נוהגים הם כפי מנהגם כי אינם יכולים
אחרת.

מהיום כל יהודי היוצא אל העיר ייקח בכיסו חתיכת בשר או עוף
כשרה הראויה להתכבד ושיבוא לכלל קרבה עם אחת החיות הנוראות
ישליך את חתיכת הבשר לרגליה, ולא ינוס ולא יירא אלא יסתכל
בעניה במבט בוטח והשם יתברך ישמור עליו מכל פגע ורעה.

וגם הנשמה המעונה בראותה בשר כשר תניח לו ליהודי ותסתפק לה
בבשר המוטל לרגליה. וכשתעמוד לה החיה ותאכל מן הבשר, יתקרב
אליה ויושיט ידו ללא פחד וילטף ראשה וימלמל דיברי ניחומים משל
היה מדבר עם נשמת יהודי אחר ויהיו סמוכים ובטוחים שלא תיגע בם
החיה לרעה.

ואם עדיין חוששים הם יצטרפו נא אליו הגברים אנשי החייל ביום
ראשון עם הנץ החמה וילכו בקבוצה גדולה אל העיר ויביא כל אחד
חתיכת בשר כשר מתבשילי השבת ויראו נכחה כי אמת דיבר ותסור רוע
הגזירה מעליהם.

רבי אברום לא ישן באותו הלילה, אמנם אמונתו בהשם יתברך  הייתה
איתנה אך כל סיפור גלגול הנשמות באותם כלבים מהרהורי ליבו לקח,
ישים הוא מחר נפשו בכפו ואם אינו טועה ואותם כלבים אך כלבים
המה, בודאי יעדיפו חתיכת בשר טרי על בשרו הזקן שלו.

וביום ראשון נתקהלו גברים רבים ליד ביתו, והוא יוצא אליהם לבוש
בגדי שבת, ובידו שקית כבדה והולך לו בראש השיירה לכיוון מרכז
העיר.

וכשהגיעו אל מרכז העיר ראו מרחוק חבורה של צעירים עומדת לה בצד
הדרך וכן שני כלבים גדולים מוחזקים בשרשראות ברזל, המשיך לו
רבי אברום דרכו נכחה וכל הזמן מתפלל היה ולבבו הולם בקרבו.

ואיך ששוחררו חיות הטרף נעמד לו רבי אברום מצעדיו, הפך את
השקית שבידו על פניה ועל הארץ לרגליו נפלו חתיכות בשר ריחניות.


איך שקרבו הכלבים ורבי אברום עומד לו כך נטוע במקומו, עיניו
עצומות ביראה גדולה ומצפה בכל רגע לכאב הנורא כאשר ינגסו בו
חיות הפרא, וכששמע אותם לידו ולא חש דבר פתח עיניו בהיסוס והנה
הם לידו אוכלים בהתלהבות את תבשילי אשתו ואינם נראים מאיימים
כלל.
קרב אליהם רבי אברום בצעד מהסס ואמר להם בקולו הרם וכל העדה
שומעת.

הוי נשמות טועות, לכו לכם ושובו אל המקום ממנו באתם, אין לכם
לנבוח ולחרחר כאן, לכו לכם במצוות השם כי תיקון מצאתם, ויהודי
אם תראו אות הוא כי בשר כשר באמתחתו והוא יתנו לכם, ולא תעיזו
לחשוף שן ואף לא ציפורן, והוא עומד לו שם זקוף קומה ועיניו
בורקות, קולו הרם נישא לכל עבר כאילו כל הפחד והייסורים אותם
עבר בשבוע האחרון הפכו לעוצמה גדולה.

והוא עומד ומלטף את ראשי החיות והן מלהגות לעומתו ומשקשקות זנב
ואף התיישבה לה אחת החיות והוציאה לשונה ולקקה את כף ידו.

והיהודים בראותם אותו קרבו אף הם והשליכו את הבשר אל הכלבים
וסר הפחד מלבבם כליל.

ובני הבלייעל כשראו את המון הזקנים המתנופפים מתקרב ואת כלביהם
מתרפסים נפוצו לכל עבר ונעלמו כאיש אחד.

והיו דברי רבי אברום וסיפורי הנסים שעשה ונפלאותיו ידועים בכל
האזור והרבו לספר בם עוד שנים רבות, הסיפור איך מצא בשתי חיות
טרף שתי נשמות תועות הגיע גם לעולמות עליונים וככל שחקרו ודרשו
שם לא הצליחו למצוא של מי היו הנשמות האומללות שנתגלגלו באותן
כלבים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
-"אמא, נמאס לי
להיות ילדה
טובה, אני הולכת
לשתות וודקה
לעשן סיגריות
ולכתוב סלוגנים
בבמה חדשה"
-"לא!! רק לא
במה חדשה!"


האבן מאבדת את
תמימותה


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/10/99 22:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קובי הלפרין

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה