יושבים על יד שולחן עמוס קללות
נערות חיוורות נוצצות עושות תנועות מגונות
וסוגרות את השער. אמצע סוף היום.
נשמה מסתלקת וחוזרת להקניט
והדים מדברים דברי הבל על רגשות
מוחבאים וסיפורים מזויפים. והאלכוהול חינם.
זוג כנפיים גדולות ומוט ארוך עובר בין כף יד מלוכלכת לשנייה.
יושבים על כסאות מפלסטיק מתפורר ונחשפים אחד אחד.
מוציאים את האמת לטיול ונותנים לה לחרבן בפנים.
המלכה המארחת נועלת בכבלי אנוש את העשן ואותי,
מלא בנצנוצים עדינים של כתום למרות ששונא.
שולחן המלכות עמוס כל טוב ומנה של רעל לקינוח,
ואז הליכה בירח ואטימות של סורגים.
להרגיש את הסכין המוכרת כל צעד, וליצני חצר
שעושים שמח לרגע ומוציאים ארנב מהכובע מבקשים
שלושה שקלים.
ופנטזיות על שתי מיטות גדולות וריקוד משי מפוספס, מחוספס.
ואחרי השתיקה עוד הנהון ואז אוויר כי בעצם לא שם.
שיחת בנות על אחד וחיבוק בסוף, מתחת לעץ מרשרש.