|
פשוט עוצמת את עיני ושרה.
שוכחת את הכל, כמו ערפל שמתפזר אחרי סופה
וקולי נישא.
אני ממש כמעט זוכרת בדיוק.
איך ההד מילא את החדר.
השיר לא ידוע. אפילו לי הוא לא מוכר
אבל המילים ברורות כל כך.
כמו שמעולם
לא היו בעבר.
פשוט עוצמת את עיני ושרה.
יודעת שהתוים לא מדוייקים.
מקווה לא להעיר את השכנים.
שמקשיבים.
והמים החמים זורמים בלי הפסק
עוטפים את הצלילים בעונג רך.
בשלווה.
חמימות של יום קיץ לוהט.
והטיפות נותנות לקול מרחב
על כולי כך הן זורמות
שקטות פתאום
פשוט עוצמת את עיני ושרה.
פתאום הכל חוזר,
הכל שוב מוכר פתאום מזמרת וכבר לא צווחת.
פשוט עוצמת את עיני ושרה.
פורסם לאחרונה בהוצאה השנייה של סדרת ספרי "שורות". 2004 |
|
|
דיייייי!
כל פעם אחרי
שאני מסיים
לכתוב סלגון הוא
כבר מבקש ממני
עוד אחד, אני לא
עומד בקצב,
שמישהו יציל
אותי.
מכור לכתיבת
סלגונים - תקוע
כבר שנתיים
וחצי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.