את קרובה להישבר ולהיעתר
ואת גם יראה מרגש לאחר.
ברגעים אלה את מעמידה פנים
אך יודע אני את שמתחולל בלבך בפנים.
אני קורא בין השורות
של השירים והברכות,
בינינו יש המון וכלום
וזה רק בגלל שאנו מחוץ לתחום-
שטח אסור לאהבה בגזירת שוטים
עבורנו היא סם חיים.
אז , יוליה תאוותי, בואי הנה
ונמצה את זה הרגע.
ימים יגידו אם טעינו
או שבתשוקות מורמות זכינו.
לי אין ספק בדרך
ושאת ראויה לבוא הערב,
ראשך ירא אך גופך יודע
מה חשיבות זה הרגע,
כי השתיקות ממש מכבידות
ודי שבעים אנו מאכזבות,
ואין צורך ליצר חדשות
בכך שנאכזב זה את זאת.
בואי ואנצח על שירת תאוותך
ואהרוס כל חומה שעומדת בעדך,
ואביא תשוקתי אל גנך
ולשנינו יקסום החטא.
עיניי יהיו בך הלומות
ושפתותיי נושקות,
גופי ירטוט וגופך יפרפר
וקול התשוקה אותנו יסבר.
18/01/02 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.