ערב מפגש פורום...

לא יהיה גשום - כך בישרו
ואני ממעיל כבר פטור.
ג'ינס ככל האפשר - כבר ברור
יעיל בתנאים שהוצעו וגם "COOL".

אגיע לנקודת מפגש בלתי מוגדרת
ואראה אותה מכל האנשים - ביופייה זוהרת,
ואשמע אותה בין כל הרעשים
קוראת בשמי מעל לכל הראשים,
קולטת אותי מיד -
מתקרבים חיש קל,
מתבוננים זה בזו, מנסים לעכל -
זה הרגע שאסור יותר לדמיין!
וכולם סביב,
כלל לא חלק מהתרחיש,
לא מבינים הם את עוצמת הרגע,
לא שומעים את לבבות השניים "דופקים קטע".
יש רק דקה או דקותיים
לקבוע אם יש "קליק" בין השניים -
האם כל הלילה יגניבו מבטים
או חס וחלילה יתעלמו לחלוטין.
כראוי להזיה - צפונה בה רק התקווה
ולא אעז שלא למצותה עד תומה,
ואהין לדמיין אותי ואותה
יושבים סביב המדורה,
משוחררים משלב המבוכה הראשונית
הן בשל היותנו בחשכה טבעית
שלא מאפשרת לדעת עם מישהו מסמיק,
ובכל עת שתעתקנה המילים האישיות מהלשון -
בפנייה לאחרים ניתן יהיה להסוות.

הירח שבכתום מוזר, בוהק.
רעש הגלים המהדהד,
חול הים המלטף,
גיץ מדורה מתנפץ,
סטייק אנטריקוט מתמוסס
ויין שמחסומי בושה ממוטט,
התגייסו כולם לעזרתנו
ובלי מילים - לקרבנו.

העניינים מתחממים -
אני כבר בעננים,
לא בדיוק ממוקד בחברים -
אותך מפשיט בעיניי רוחי.

הפנטזיה לא כאן מפסיקה
רק שבשיר לא אעז להמשיכה...

23/10/01 ©