Like anyone would be"
I am flattered by your fascination with me
Like any hot-blooded woman
"I have simply wanted an object to crave

"אוף, שירים של אלאניס גורמים לי לעצב" חשבתי לעצמי בזמן
שהייתי באמבטיה אחרי עוד יום ריצה והשיר ניגן בראשי.
מה שהכי היה לי מוזר זה שלא הבנתי למה אני מרגישה עצב. חשבתי
שוב על הפרידה עם יואב אבל אז נזכרתי בהרגשת החופש שחשתי
ושדיברתי עליו עם דנה וידעתי שעשיתי את הדבר הנכון. אז למה אני
מרגישה ככה?!
החלטתי להתקשר לדנה לראות מה שלומה ואולי בדרך היא תדע לעזור
לי.
-"הלו?" שמעתי קול ישנוני מהצד השני. רק באותה שניה קלטתי שאני
המשוגעת היחידה שערה בכאלו שעות בימי שישי אחרי ריצת בוקר.
-"אוי ממי סליחה, שכחתי שזה 7 בוקר עכשיו!" באמת שכחתי. קמתי
לרוץ מוקדם מהרגיל כי לא יכולתי לישון ולא שמתי לב שעוד מוקדם
בשביל יום שישי.
-"מה? אהה לא בר, זה בסדר, מה קרה?" היא נשמע מבולבלת וישנונית
אבל תוך כדי גם דואגת.
-"כלום לא קרה, סתם רציתי לדבר איתך אבל שכחתי שזה 7 בבוקר"
אמרתי שוב בטון מתנצל "טוב, תחזרי לישון, נדבר כבר יותר
מאוחר"
-"מה את מדברת שטויות! זהו, קמתי. מה שלומך ילד?" היא דיברה
בקול טיפה יותר ערני.
-"הכל בסדר ילדה." הוצאתי אנחה מקולי
-"מה את אומרת" היא אמרה בקול חשדני "ועכשיו האמת אולי?"
-"לא יודעת... מוזר" אמרתי לבסוף אחרי שהבנתי שאין לי ממש דרך
להתחמק ממנה.
-"בגלל הפרידה?"
-"לא יודעת.. לא נראה לי.. אמרתי לך כבר אתמול, אני מרגישה טוב
עם זה"
-אז אם ככה מה.." לפתע שמעתי מהצד השני של הקו דפיקות בדלת
שקטע את דנה באמצע המשפט.
-"הערתי אותך בתזמון מצויין מה. מי זה בשעות כאלו אצלך בדלת?
דנה......" אמרתי בקול שובב שכזה והיא התחילה לצחוק.
-"את מאמינה לי שאין לי מושג. חכי אני אלך לבדוק בשקט, אין לי
כוח למבקרים בכזו שעה"
-"חח אחלה שיטת סינון".
שמעתי אותה הולכת לעבר הדלת ואז היה שקט לכמה שניות.
-"דנה? מי זה בדלת?" שאלתי לבסוף אחרי דממת אלחוט מדאיגה.
-"בר אני צריכה לסיים, נדבר אח"כ, ביי" היא אמרה בקול מוזר
וניתקה.
קפצתי מהמים "דנה? דנה?!??" ניסיתי לצעוק לעבר הצילצול הקטוע
ששמעתי אבל לא עזר כלום, היא ניתקה. זה הטריד אותי מאוד,
ניסיתי לחשוב על כל אדם אפשרי שיכול היה להופיע בדלת שלה בשעה
כזו מוקדמת בבוקר יום שישי אבל לא יכולתי לחשוב מי יכול יגרום
לה לכזו תגובה.
כל היום חשבתי על זה. יצאתי לסידורים הרגילים שלי של יום שישי
שכללו קניות בעיר וניקיון הבית אבל כל הזמן חשבתי על דנה.
החלטתי שכאשר אני אסיים את הקניות אני יעבור אצלה בבית ואראה
אם הכל בסדר.
הגעתי לבית שלה בסביבות 1 בצהריים עם אוכל סיני שהבאתי מהמסעדה
שאהבנו.
שנכנסתי לבניין ראיתי בחזית מכונית שנראתה לי מוכרת אבל לא
יכולתי להיזכר מאיפה.
כל הזמן הזה שעליתי במדרגות ניסיתי להיזכר מאיפה אני מכירה את
המכונית הזו. היתה לי הרגשה רעה.
דפקתי על הדלת בעודי מחזיקה את השקית ביד אחת ובראשי בנתיים
רצים שמות ותמונות של אנשים שלהם ניסיתי להתאים את המכונית.
באותה שניה שנפתחה הדלת, עוד לפני שראיתי את הדמות שעמדה
מאחוריה נזכרתי של מי המכונית.