"הייתי רוצה להוציא אלבום בלי הסברים, רק שמות השירים והאנשים
שניגנו אותם. אני נמצא בנקודה שבה אינני יודע מה יכול להאמר
במילים על מה שאני יוצר, תנו למוסיקה לדבר בעצמה"
ג'ון קולטריין, 1967 , על LOVE SUPREME
(חלק 4 - באמטנהרשפט - אי הצלחתה של הסינתיזה ההגליאנית ליישב
ניגודים)
בכיתה א'
היינו מסתובבים במגרש
וצועקים
"שונאים את הבננות"
אני רוצה הזדמנות שנייה.
אולי המשיכה הייתה דתית,
אולי הייתי אמור למצוא
טעם גמיש של אלוהות מתפרצת
בסנה הבוער שלה.
יופי עדין הנמצא בתחומי חיינו
כי היא גרמה לי להסמיק
על כך שחיינו היו על משהו
מלבד עצמנו,
טהורים באותה דרך
שמתעלמת מעיתונים
והיסטוריה.
אבל תאמינו לי
זה צובט רק לרגע
החול על הרגליים
היה חם
בדיוק כמו בכל
יום אחר.
