ניקול עילם / גבורה |
לחלק לאיבריי טיפה אחרונה של שלווה
נתת לי לקרוס תחת נטל גאווה
חיבקת,
חיבוק נטול אהבה.
חייכת, דיברת אליי בנועם
העיניים הסגירו הכל
אל תביט בי
עוד רגע אפול
ועכשיו אתה קרוב
לא כדי לאהוב
לא כדי לנחם
עכשיו אתה תצחק
אבל לא בגללי
עכשיו אתה תרחם.
כשאפסיק לשקר לך
אתחיל לאכזב
לא הזהרת שאסור להתאהב
המשכת לשתוק
התשת איבריי בחיצים אחרונים
את גופתי הותרת על חומות עירך
הם רואים הם יראו,
הם כבר לא מתקרבים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|