אני חסיד של צ'ארלס דארווין ומאמין גדול בתורת האבולוציה שלו
.עובדה , התחלנו בתור קופים ותראו לאן הגענו. לכן  אני  בטוח
שטלילי  היה הופך לאנושי, אם רק היה  לו  מספיק זמן.אבל   אין
לו את הזמן  הזה.יש לו  פחות ,הרבה פחות זמן  ממה שהוא חושב.
                                                           
                             טלילי נראה כמו בן אדם.יש לו
ידיים,רגליים,עיניים וכל השאר אבל זה  הקרוב ביותר שהוא  הצליח
הגיע למין האנושי.כי  במה שנוגע להתנהגות,לרגשות, הוא  שילוב
של נחש,ברדלס וכריש.חיה משולבת כזו,רק עם חשבון בנק ממוספר
ושמן  בשוויץ .מי שרצה לשכור אותו היה צריך להעביר לחשבון הזה
מקדמה  ובסוף העבודה להפקיד  את יתרת הסכום.סך הכל  זה היה
צריך להסתכם במיליון דולר,לא סנט אחד פחות, אלא אם  כן  רצית
אותו מגיע אחריך לגבות את היתרה,ואת זה  אף אחד לא רצה.כי הוא
היה מתגנב כמו נחש,בלי להשמיע רחש, עושה את זה מהר מאד כמו
ברדלס,למרות ממדי גופו הענקיים,ומחסל כמו כריש.   חזק ,ביעילות
רצחנית ובלי להשאיר הרבה אחריו.

עמדתי לפגוש אותו  בבית הקפה הקטן על גדות אגם לוצרן
שבשוויץ.הקדמתי  מעט  ולכן לא נותר לי ,אלא להעביר את הזמן
בצפייה בברבורים השוחים בגאון במימי האגם הצלולים והרוגעים,
להתרווח  מול קרני השמש  החורפית  וללגום  ממשקה המוקה החם
והטוב שהשוויצרים, לפחות המומחים שביניהם, יודעים להכין.
                                                           
                              טלילי קיבל מאתנו  מקדמה
.עכשיו  נותר  להעביר לו את תיק המשימה .כי אחמד טלילי הוא
רוצח מקצועי. הוא  עצמאי ,וזה מתאים לנו בכל מיני מקרים שבהם
אנחנו לא יכולים להשתמש באנשי מקצוע  משלנו . אנחנו זה
ה"חברה",כך אנחנו קוראים לסוכנות הביון המרכזית של  ארה"ב,
הסי.אי.איי  בפני זרים, כמוכם למשל. המקרים שטלילי התאים לנו
היו בעיקר  חיסולים של מנהיגים פוליטיים בכל מיני מקומות
בעולם. וזה לא שאנחנו זריזים על ההדק.ההפך הוא הנכון .אנו
מנסים קודם בדרכים אחרות אבל לפעמים,אתם יודעים איך זה,פשוט
אין ברירה אחרת. קיימת אמנם "הוראה נשיאותית" של הבית הלבן,
האוסרת על   ה"חברה" לעסוק בחיסולים פוליטיים. אבל ,ההוראה הזו
אינה  מפריעה לנו לעשות את מה שאנחנו חושבים שצריך, מתי שצריך.
היא רק מחייבת אותנו להיות יותר זהירים ,כך לא ניתן יהיה לקשר
אותנו  לחיסולים כאלה,אם תהיה הסתבכות.וכאן  טלילי משתלב היטב.
הוא יסודי, יעיל  והחשוב מכל -עצמאי בלי  קשר   מוכח  אלינו.

טלילי הוא סורי.הוא החל את דרכו המקצועית בשרות הביטחון  של
ארצו בתפקידים זוטרים, אבל מהר מאד הם  גילו שם את כשרונו
האמיתי .  הוא ביצע עבורם כמה חיסולים נקיים ואז החליט שכשרונו
שווה יותר  מאלפיים לירות סוריות לחודש  והפך עצמאי. במרוצת
הזמן ,עם המוניטין הטובים שעשה לעצמו  ,יחד עם תיק עבודות
מגוון ומרשים, הוא  התחיל לדרוש מיליון דולר לחיסול.זה ,כמובן,
צמצם את מספר הגורמים שיכלו להרשות אותו לעצמם אבל גם כך נותרו
מספיק "חברות" שההשקעה הזו הייתה כדאית להם. הסורים יודעים
כמובן על עיסוקו אבל לא מתערבים,מה גם שמדי פעם הוא מבצע עבורם
עבודה כזו  או  אחרת,במחיר מיוחד מאד,כי  בשבילו  זה  גם  שרות
למולדת.הם כנראה גם יודעים על הקשר שלו אתנו, אבל  שותקים. הם
יודעים שאם יפתחו את הפה ,אנו נפעיל נגדם שוב  את כל העיצומים
הבינלאומיים שאנו שומרים למדינות התומכות בטרור.
                                                           
                               כשהתחלנו לעבוד עם טלילי
מוניתי לאיש הקשר של "החברה" אתו. הצגתי את עצמי  כיועץ
לתפקידים מיוחדים  של תאגיד נפט רב לאומי. הוא ,כמובן, ניחש את
האמת אחרי זמן קצר כי זה לא היה קשה מדי ,אם לוקחים בחשבון את
רשימת המטרות שקיבל מאתנו לטיפול. אני יודע, שהוא יודע ,שאני
יודע את מה שהוא יודע אבל אנחנו ,כמובן, לא מדברים על כך.
לפעמים, כשהוא במצב רוח טוב, הוא שואל אותי, בקריצה, מה דעתי
על רמת מחירי הנפט   בשוק. מין בדיחה פרטית כזו בינינו ,כי הוא
יודע שאין לי שמץ של מושג  בנושאים האלה.
עכשיו הוא צריך לעזור לנו  לפתור בעיה שיצרנו לעצמנו
במקלופניה. אני יודע שלא שמעתם על המקום הזה , אבל אם האטלס
שלכם ממש חדש , אתם יכולים למצוא אותה באוקיינוס השקט. המדינה
הזו מורכבת מחמישה איים קטנטנים שחיים עליהם   עשרים אלף
תושבים, לא יותר. הם מתחלקים בערך  שווה בשווה בין שני שבטים
עם היסטוריה קאניבלית  ארוכה והיסטוריה פיראטית ארוכה עוד יותר
,שהייתה עבורם עיסוק כלכלי מכניס מאד, עד לסופו העגום של הענף.


בתנאים רגילים, לא היינו  מטיחים לעברם יריקה .  אבל ,הצי שלנו
החליט  כי המיקום שלהם אסטרטגי והוא רוצה שם דריסת רגל. בסיס
באיים האלה חולש עבורם על  אזור גדול,  שעכשיו  מטופל מבסיס
מרוחק  בפיליפינים ומסב  להם בזבוז גדול של זמן הגעה ודלק
לאוניות ולמטוסים.
אז נכנסנו למקלופניה , כלומר "החברה" נכנסה. סייענו לה כלכלית
ופעלנו להסדיר את חברותה באו"ם. בבחירות  הכמו דמוקרטיות
שארגנו להם הבאנו לבחירתו  לנשיא  של אחד מראשי השבטים,  אחרי
שכמובן סיכמנו אתו על הקמת הבסיס הימי שלנו. אבל אז התברר לנו
שרוב התושבים, גם מהשבט שלו, שונאים אותו שנאה עזה. מה אפשר
לעשות ? פשוט הימרנו על הצ'יף הלא נכון. טוב,  במעט הזמן שהיה
לנו ללמוד את המקום ,זו הייתה טעות  שאפשר לעשות.עכשיו אנחנו
תקועים עם הנשיא הזה, כי  מתנגדיו  פתחו במלחמת גרילה , מלווה
בהסתה אנטי-אמריקאית, ואנחנו זקוקים לשקט כדי להקים את הבסיס
הימי. לנו זה באמת לא משנה מי ינהל  שם את העניינים ,בתנאי שלא
יפריעו לנו ,כמובן. אבל סתם להחליף את הנשיא אנחנו לא יכולים,
כי  אצלנו בבית זה לא יראה דמוקרטי. בהתחלה ניסינו  בטוב.
הצענו לו שיפרוש ,נגיד מטעמי בריאות,ואנחנו נסדר אותו  עם
משפחתו המורחבת,  בערך שלוש מאות איש, בגלות נוחה ומרופדת
בתנאים כלכליים מפתים ,אבל הוא דחה את ההצעה. הטיפש הזה מאמין,
שאם יתנו לו זמן,העם שלו ילמד לאהוב אותו. אבל זה לא יקרה, כי
לנו אין  את הזמן הזה לתת לו. אז מה שנותר  ל"חברה"  לעשות
היה , להעביר מקדמה לחשבון הבנק השוויצרי  של  טלילי .

כשהוא הגיע  לחצנו ידיים. לפיתת אצבעותיו הייתה  איתנה כתמיד ,
כמעט מרסקת. החלפנו כמה מילות נימוס ,טלילי לא היה אף פעם איש
של דיבורים יתרים. לקחתי עוד מוקה ועוגת שוקולד חמה. הוא הזמין
קפה שחור, חזק. החלקתי לעברו מעטפה ירוקה שהכילה  את  הפרטים
על ההתנקשות המבוקשת והוא עיין בחומר בשתיקה .פניו לבשו ארשת
רצינית ומהורהרת. לבסוף  , הניח את הניירת לפניו והישיר אלי את
מבטו הנוקב.
"זו עבודה רצינית ,ג'וני.", אמר לי בקולו העמוק והשקט  ואני
הסכמתי במנוד ראש ,"אני אצטרך  הרבה חודשי צינון אחרי החיסול
הזה.תקופה לא קצרה  בלי עבודה ואתה מכיר את רמת החיים שלי. פרט
לכך ,אחרי כל העבודות שעשיתי  עבור ...  אה... חברת הנפט
שלך,אני חושב שמגיע לי מענק מיוחד.חשבתי על עשרה מיליון
דולר.מחירי הנפט בעליה,כמו שאתה יודע,כך שזו לא צריכה להיות
בעיה".
נעצתי בו מבט בוחן ושתקתי. לא רציתי שיקבל את התשובה החיובית
מהר מדי. לבסוף, הנהנתי  בחיוב.
"נעביר לך את המענק יחד עם יתרת  התשלום, בגמר העבודה", אמרתי
לו.
הוא היה מרוצה, סיים את הקפה בלגימה אחת ארוכה והבטיח  טיפול
תוך שבוע.עקבתי אחריו במבטי   עד נעלם מעבר לפינה.

לא נזקקתי לאישור כדי להבטיח לו את המענק. נהלי העבודה
הפנימיים אצלנו  מאפשרים לי להתחייב על כסף שלא ישולם, כי לפני
כמה שבועות דנה ה"וועדה"  המיוחדת   של  "החברה" בטלילי
והחליטה , שהקשר עמו נמשך דיו וצריך להפסק. הוא יודע יותר
מדי.הוחלט להרוג שתי ציפורים באבן אחת.
נציגי "החברה "  הסדירו את העניין    עם מפקד  הגרילה
במקלופניה. סיכמנו עמו כי  אנחנו נפסיק לכנות  אותו  טרוריסט
ונתחיל לקרוא לו לוחם חרות. בנוסף, נחסל עבורו את הנשיא,זו
העבודה של טלילי,  ובבחירות  דמוקרטיות, מהסוג שאנחנו יודעים
לארגן, הוא יבחר לנשיא החדש. אז הוא מחזיר מיד את השקט למקום
ואנחנו, כמובן, מקבלים את הבסיס לצי.                        
                                                           
 אבל זה לא הכל.אחרי  שטלילי ילחץ על ההדק,חוליה של הגרילה
המקומית מחסלת  אותו. אנחנו נדאג שהם יידעו היכן להיות ומתי
ומצדנו ,הם יכולים להציג את  זה כהישג של כוחות הביטחון שלהם.

ערמתי את שאריות העוגה על המזלג והשלכתי אותן למי האגם, עבור
הברבורים .תמיד כשאני מזדמן לאזור אגם לוצרן, אני אוהב להתבונן
בהם.יש  משהו אצילי במראם ובדרך  שבה הם שוחים ,כזה מין  חן
שקט ובוטח   . אני חושב, שהסיבה שהם מגיעים  במקום הזה לגדלים
כאלה ,אינה קשורה באיזו התפתחות אבולוציונית מיוחדת , אלא רק
בגלל  האוכל הרב שזורקים להם למים  התיירים הרבים שאוהבים
אותם,כמוני למשל.

{מתוך הספר "איש הניקיון",קובץ ספורי ריגול,2002)