הוא היה מהאנשים המושלמים האלה...נו אתם בטח מכירים! אלה שהכל
מצליח להם, באהבה, בכסף, בחברה ובכלל ב-ה-כ-ל , זה היה יוני.
הוא גר בווילה בצד היוקרתי של הישוב היתה לו בריכה, כל מה שהוא
רצה הוא קיבל.
כל יום שישי הוא היה עושה מסיבות בריכה והיה מזמין את חברים
שלו ואת הידידות שלו..ותאמינו לי שלא היו חסרות לו כאלה . אני
לא הייתי מהחברים שלו, וגם לא מהידידות שלו...הוא היה מסתובב
עם הגדולים, ואני בכלל הייתי שנה מתחתיו. כל הבנות בשיכבה שלי
חלמו שהוא יזמין אותן למסיבות שלו ושבכלל הוא הסתכל לכיוון
שלהן.אבל אני לא ממש רציתי...שנאתי אנשים מהסוג הזה שהכל הולך
להם בקלות, אולי זה בגלל שקינאתי בו?...בכלל מי לא יקנא? מה
אתם לא הייתם מקנאים?!...
בכל מקרה בחופש חנוכה ישבתי עם חברות על ספסל בפארק ...סתם
ריכלנו וזה ולא סתמנו את הפה אפילו לרגע עד שראינו כמה ילדים
מתקרבים, אני לא הצלחתי לזהות אותם, אבל חברה שלי כבר ביררה עם
עצמה מי הם! ואמרה בהתרגשות ''זה יוני..נו הכוסון הזה מכיתה
י'!!!!''
אני לא התרגשתי..אבל רגע רגע רגע...בטח עכשיו אתם אומרים ''טוב
מה את משחקת אותה ?'' וזה..אבל כבר אמרתי לכם..אני לא אוהבת
אנשים כאלה!
טוב אז ככה. הוא התקרב לספסל שלנו וחייך אלי...נו מה רציתם
שאני יעשה? חייכתי בחזרה!..ואז הוא שאל ''את מכיתה ט' לא? יענו
מהיצפר שלי...!'' פתאום לא הצלחתי לענות  יצא לי משהו כזה
''יכ..כן..בטח..'' אז הוא שוב חייך התיישב לידי על הספסל בזמן
החברים שלו כבר מצאו מקום ליד חברות שלי, ושתקתי.
פתאום הוא שאל ''את באה לסיבוב?'' הסתכלתי עליו הסתכלתי על
חברות שלי שהיו המומות אבל נתנו אישור והתחלנו ללכת.
טיילנו בפארק עד שהגענו לצד השני של הפארק ששם לא היו יושבים
ילדים. התיישבנו על ספסל והוא שוב חיוך ושכחתי להגיד לכם! שאם
הייתם מכירים אותו...הייתם יודעים לבד איזה חיוך ממיס יש
לו!...
הוא שאל אותי איך קוראים לי ולא הצלחתי לענות..אבל אז התחלנו
לדבר על הכל והרגשתי ממש פתוחה איתו, וכבר לא התביישתי.
כבר הייתי צריכה לחזור הבייתה והוא ליווה אותי הביא לי נשיקה
על הלחי וחיבוק ואמר במתיקות ''לילה טוב נשמה'' ....
ככה זה היה במשל כל החופש עד יומיים לפני הסוף שלו.
באתי אליו הייתי איתו בחדר ישבנו על המיטה ודיברנו, פתאום משום
מקום הוא אמר ''אני אוהב אותך'' אני לא ידעתי איך להגיב. הוא
ראה שקפאתי והתקרב אלי...הביא לי נשיקה על הלחי, על הפה, ומשם
זה עבר לצרפתית,  חשבתי על כלום באותו רגע...לא רציתי לחשוב על
כלום חוץ מעליו.
הוא התחיל לגעת בי לשלוח ידים לכל מקום, ולא הגבתי כי זה יוני!
אחרי כל מה שהיה באותו יום הוא לא ליווה אותי הבייתה הוא אמר
שצריכים לבוא אליו או משהו כזה. אז חזרתי הבייתה לבד.נכנסתי
למיטה וחשבתי עליו. אם הייתם מכירים אותי הייתם יודעים שאני
מנסה לחשוב הרבה אבל לא ממש מצליחה... אבל סוף סוף שחשבתי עליו
והבנתי שאני אוהבת אותו קטעו את החשיבה שלי כמה ילדים שצעקו
בחוץ. ויתרתי על לחשוב אבל שמחתי שמחר אני יראה אותו ובביצפר
אני יראה אותו.
יום למחרת התקשרתי אליו והוא אמר שהוא עסוק. אז קבעתי עם חברה
, סיפרתי לה את כל מה שעשינו שהייתי אצלו וכל זה, והיא
נדהמה... והיא אמרה לי משהו שאני בחיים לא ישכח היא אמרה לי
''לפי דעתי הוא סתם משחק בך.'' אני לא רציתי לשמוע את זה!
אמרתי לה ''סתמי כבר! את סתם מקנאה!'' והלכתי משם.
חשבתי על מה שהיא אמרה לי בלילה, אבל לא ממש רציתי להאמין לזה!
הרי למה שהוא ינצל אותי?!...
יום למחת חזרנו מהחופש, באתי לביצפר רק בשביל לראות אותו,
ותאמת ראיתי אותו אבל הוא התנשק עם ילדה אחרת. על הפצע שהוא
השאיר לי בלב אני בחיים לא יסלח לו חוץ מזה שעכשיו אני כבר לא
חושבת שהוא מושלם, אם זה מה שהוא עושה לכולן.