מחר יומולדת,
הדליקו את כל הנרות!
ממש לא מעכלת,
שכזו גדלתי להיות.
טלפונים בלי סוף,
קולות מן העבר.
עונה וחושבת שהכל רק מדבר
אשלייה שחולפת
שאין באמת אנשים
ורק אני חייה בשביל עצמי.
מחר יומולדת,
נשב באיזה פאב
נרים כוסית
נשלב ידיים
ניישר קו.
אך לעד איני מסופקת
לעד איני מרוצה
יושבת במרפסת
בדלת פרוצה
שוממה מבפנים
ריקנית וחושבת -
מה עכשיו?
הרי מחר יומולדת
אמורה להיות לכך משמעות
ושום משמעות לא נראית לי
כי אין לכאב משמעות
וגם לא לבכי
לבכי שחי בי מזמן
הקים לו אוהל
ונח בצל צפצפה
אבל מחר יומולדת!
מחר יומולדת!
תהיי כבר שמחה!!! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.