|
כשתלכי מעמי
כצל תלווך תוגתי.
ברכתי
תנחה צעדייך
בשימך פעמייך
לארץ תלאובות
מול רוח קדים
צחוק צבוע
יימוג בערפל
בכוח שלהבת
אשר נצרתי בליבך.
דמעה בקצה עין
גולשת על לחי קמוטה
כמו גל צחור אדווה
מתנפץ ברכות
אל חוף משברי חלומות,
נשברת
בקרן אחרונה
של שקיעה אדומה
לריבוא נגוהות
טרם אצה לדרכה
אלי אדמה שכוחת אל. |
|
|
אתה. כן, אתה.
מה אתה מסתכל
אחורה? אתה!
תגיד, מעניין פה
בבמה הזאת?
אחד שלא ממש
מבין בבמות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.