עם עצמי.
ככה קר לי
ככה טרויה נשבתה
חומת ברלין, ארים מטופחים
ערים מטופחות
חומות חומות
בונות
ילדות לבנות.
אני אוהבת אותן
לובשות שחור
זוהר בתוך הנעליים שלהן
רוצות לעוף מתוך הרחובות
אני בבית
אני משתגעת
אני בצבא אני
עם כולם, עם כולם
קומוניזם מטריף
את סין על צירה
ריטה רוקדת מול השמש
ואפילו אני
לא אהיה בת שש עשרה יותר.
תמיד ישארו לי מילים
על איך מתתי בגיל שש עשרה
ורק עוד שנתיים אדע
אם הייתה זו דמות
או אני באמת.
אם שחור זוהר
מתאים.
בינתיים
אני נראית בת שש עשרה.
גם עם מדים.