מכושפת היא עומדת, עיניה בערפל.
אחוזה בין ידיו היא לא מודעת לעוצמה של הכישוף.
הוא ניתק אותה מכל מה שהיא הכירה. כל שמץ של רצון חופשי נלקח
ממנה והיא אפילו לא מודעת לכך.
בכל חדירה לתוכה הוא מחזק את האחיזה שלו בה. מחזק את הכישוף
ושופך לתוכה את תמצית הרוע שלו.
הנוזל מרעיל את נישמתה. את גופה.
תמציתו מחלחלת לתוכה, מחלחלת פנימה דרך הרטיבות שלה. דרך הבשר
אל הורידים, לתוך הדם.
על נקבוביות עורה מבעבעות רוע.

היא שלו

גופה מנסה ללחום בקסם שלו. במאגיה שלו.
הבטן פתאום לא מפסיקה לכאוב, כאבי ראש מטורפים תוקפים אותה.
העין השלישית משתוללת, חלומות וחיזיונות לא נותנים לה לנוח.
כלואה בתוך עצמה ולא מודעת.

את אבודה