אורית צוקר / חבר, אתה חסר. |
אך מלא חמלה הוא, טוב ורוך.
התנהלו לאיטכם חמושים בחרבות כסילות,
עוד יוכיחם בלטיפה. לא יבדיל הוא
בין השמנמונת לשדופה, בין המושאלת לטרופה.
ישנה תקווה בדרככם, המשיכו לדדות.
אך הצולעים והנכים, דעו, כמוהם כעטורי דרגות.
יערום הוא על כתפיו אותך ועוד מיליון,
יושיעם מן או יובילם אל מחוזות השיממון.
העלובים, הנדכאים, ישילו עורם ויפצחו במחול.
כך, כזה הוא יקירנו, אהובנו, אלכוהול.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|