האם חשבת פעם עד כמה זה עצוב
כשאתה מודאג בנוגע לאדם אהוב
ושום דבר אחר כבר לא חשוב,
גם לא החומר לבחינה שעל הנייר מולך כתוב.
גם אם מדובר בפרק זמן קצר
כמו זה שנמשך מהיום עד למחר,
כשלבך נמלא דאגה וצער
והדמעות מאיימות לפרוץ מתוכך בצורת נהר,
גם כשהזמנים באמת קשים
חשוב לדבר ולהיפגש עם אנשים
ולא חשוב עד כמה נראה לך שבעייתך היא חמורה,
תמיד תמשיך בחייך כי הרי אין לך ברירה.
אף פעם אל תאבד תקווה
כי לא חשוב עד כמה לבבך נפעם,
נקודה חשובה בשבילך למחשבה
היא שתמיד יימצאו אנשים שלעומתם בעייתך היא טיפה בים.
לכן תמיד הישאר אופטימי ונינוח
גם אם לפעמים זה גוזל ממך הרבה כוח.