יוני מיכאלי / סיוון |
כה מוכרת וכה זרה,
כל- כך קרובה וקצת רחוקה.
לפעמים נדמה לי
שאנחנו מכירים טוב כל כך.
אך מייד מתהפך הגלגל, ושוב נזכר שזאת רק מעבר לקו.
ומעבר להררי האפלה,
יושבת זוהרת מאור המנורה,
חושבת שההוא ממול קצת משוגע,
אבל אולי הוא חמוד נורא.
ואילו בצד, מהעבר הלא נודע,
פניו חיוורות מאור נאון לבן,
חושב האם היא באמת קיימת, או שזו רק אגדה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|