תקחי עוד איזה לגימה, מהחיים האמיתים.
כמו איזה משקה, שבעצם לא טעמת.
תדברי שטויות כאילו את שיכורה,
שבעצם לא שתית אפילו טיפה.

תסתכלי ילדה, יש עוד עולם מסביב.
יש אנשים אחרים וחיים אחרים,
ואת תקועה במקום, תקועה בעצמך.
כל כך הרבה אופציות פרוסות,
ויכולת לנצל, אבל....

מין שאיפה ראשונה,
מהסיגריה שבעצם כבר לקחת,
עוד שנייה משתגעת, והיית צועקת,
אם היית יכולה.

מסרבת לקבל את העובדה,
שיש אנשים שאוהבים,
ואותך במיוחד.
מסרבת לקבל את העובדה,
שאלו באמת החיים.
מסרבת, מסרבת,
ואז,שמגיע הרגע להיפתח,
ואולי לחוות משו ,
זה כבר לא אפשרי.

התפוצצת לגמרי.
מרוב הדברים ששמרת,
שלא סיפרת, למרות שאת לא
מפסיקה לדבר.
לא סיפרת, ושתקת, בכית,
והנה. פיספסת את הרגע שלך.

זו הסיבה שלא שומרים דברים בבטן.