אהבתי הראשונה
טעמך נשאר כצוף מלכות
משי מגעך בקצה אצבעותי דר.
האש שלמעננו להבה
הבעירה בשלל אורות
ימי מזבח ועולה
בתהום המחשבה.
עינים רוך ערגו בלהט שפר,
הפה, הנשיקות, כצרי נעמו
השקק, כברק אור יקד...
והזמן... אץ, ברח לכל עבר.
דחקנו הזמן אל שולי דרכנו
ימי אושר ללא תהלת הנצח
כרו מחילות בתוך מערות הלב.
החולי והמיתה הופכים לאפר
ואתם הזכרונות, אהובתי.....
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|