|
דמותך מתדפקת על שאריות עונג,
מחט רבגונית כחבורת חזיונית בריונית
בצמרת פדיונות רגע.
גופי ברטט מרורים
ביקש למתוח יתדות סביבך דמות
אך נדרת בשבי תובנות שחורות,
כאילו משחת עצמך בקשקשיי רעל
מתמרוקיי אהבתינו.
בתנומת מיי ורדים שליקטתי אלייך,
בררת בקפידה בין שלל טלטליי חולשותיי
הטבעת נוגדנים חלושים במרקחות ומרבדיי צל
ומיררתם עת שספגת מתרקיזים מקוצביי נפשי.
אני חולם על צדפונית נטושה בחוף ים בו פוסעות רגלייך
וידך האצילה תצמידו לאוזנך
מבקשת להזין בדידותך בפלישתך ללחישת כנפו הפגועה
והוא בסוד שתיקתו יזכיר לך את שאהבה נפשי... |
|
|
אם צמר כבשים
עשוי מכבשים,
וצמר עזים עשוי
מעזים, ממה
עושים צמר סקוטי
משובח?
רמבו 2 תוהה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.