החיים הם המסטיק הדבוק מתחת
לשולחן בבי"ס בו אנו לומדים (חיים).
אהבה היא המסטיק הדבוק מתחת
לשולחן בבי"ס בו אנו לומדים.
אהבה היא המסטיק הדבוק מתחת
לכסא באוטובוס שבו אנו נוסעים הביתה.
אהבה היא הנהג שלא עוצר בתחנה הנכונה.
שירה היא אוטובוס ללא נהג.
משורר הוא נהג אוטובוס ללא נוסעים.
משורר הוא נהג ללא אוטובוס.

אני כותב שטר החייבות ומסרב
לחתום את שמי. אני שם את החזק בסוף כל
פרשה. אני לא משתמש באף מילה פעמים.
אני חושב שמי שיש לו את הכישרון לחיות
את חייו עוד ועוד לא ראוי שיהיה לו את הכישרון
לאהוב. אהבה היא מילה. חזקה ונועלת. בלעדיה
אי אפשר לאהוב. כשאני מפרק אנשים מנשקם
ושם את המילים בארון אני לא חווה התרגשות מינית. אני
לא חווה התרגשות מינית. כשאני מרביץ ומכה מישהו, ילד,
ילדה, אני לא מכה אלא אוהב. תבין, אני לא אוהב, אני מחפש
תשוקה מינית. לפעמים אני מעדיף לתת למטוס להתרסק רק כדי
לבדוק אם אני עדיין זוכר לצנוח. אני אוהב שלוות

נפש. אני לא אוהב עליות וירידות. כמו שדיים. כמו מחלות כמו

איידס. פעם אהבתי אלים יוונים. היום לא. לישון זו פעילות
אלוהית.
יש בשינה מעט מן השלווה ואפשר להכניס עוד הרבה אלמנטים.
בן גוריון הקים את המדינה מעפר ואפשר לומר שזו הייתה פעילות
מינית. אבל מין זה לא מתרגם לסקס. כופרים הם לא סקסיים. אבל
מין זה גם רצון וזה גם לא. מין זה הלוואה ללא כיסוי והלוויה
ללא כיסוי.
וחור באדמה לא חושב דווקא גולף, גופות. אלוהים הוא כפפת
בייסבול
שתופסת את כל העולם. אלוהים הוא כפפת אגרוף שמכה את כל העולם.
אלוהים הוא שאיפה מתבקשת של כל אדם שהצליח לאהוב אי פעם יותר
מעצמו. אלוהים הוא ים שאסור לשחות בו. אלוהים הוא שיטה,
שהייתה
נכונה לזמנו והיום כבר חלפה
מן העולם.

הרבה יותר קל להביט בעיניים מאשר להקשיב לעיניים. והרבה יותר
קל

לישון. והרבה יותר קל לאונן.