אח.. איזו שמש נפלאה! סוף סוף אני יושבת קצת בחוץ, בלי עבודה.
איזה מקום יפה מצאתי, הכל מסביבי ירוק. והשמיים, גבוהים כמו
תמיד. כחולים בהירים, ללא עננים. פשוט יום מקסים! אם היה לי
קצת כוח הייתי קוראת לחברות שלי להצטרף אלי, אבל.. איזו שמש!
לא מתחשק לי לנטוש כך את השמש.. אשאר פה עוד כמה דקות ואחר כך
אחזור לעבוד. בנתיים, אמשיך להשתזף ולהנות מכל הירוק
שמסביבי..
"וואאאה!!" מה זה?! תפסיקו את הרעידות האלה! אני עוד רגע
נופלת!למה הכל זז? מה?! יכול להיות שזו רעידת אדמה? תמיד סיפרו
לי על הרעידות האלה אבל בחיים לא הרגשתי אחת כזאת!!
"הצילו! אני עומדת ליפול!"
אוי לא! אוי לא! למה הרעידות האלה לא מפסיקות? זה כבר המון
זמן!
"וואו!"
"אני עומדת ליפול!!"
"אהה!!"

אח! זה כואב! עיקמתי את הרגל! איי.. אני לא מאמינה שנפלתי משם!
מזל שרק עיקמתי את הרגל! זה היה די גבוה.. טוב, אני אאלץ למצוא
מקום אחר לנוח בו. חבל, דווקא היה שם ממש נחמד. נראה מה יש
מסביב.
הנה! יש שם גבעה! אני אטפס עליה ואשב לי שם למעלה!

יפה פה. נחמד. נראה איך הנוף מסביב, אולי אפילו יותר יפה
מהמקום הקודם!!

"וואה!"
אוי לא! אני לא מאמינה! זה לא יכול להיות זה! וואו.. יש לזה
עיניים ענקיות! זה כל כך קרוב אלי! היצור הזה עצום! הוא מסתכל
עלי! אני רוצה לברוח מפה! יותר מהר! יותר מהר! אוף.. אני לא
יכולה לרוץ כל כך מהר! כבר אין לי אוויר! הוא עדיין שם?
מאחורי? אני חייבת להסתובב..

"שיו.." איזה מזל, הוא כבר לא שם. כנראה שהוא עזב אותי. הלך
להטריד מישהו אחר. אולי עכשיו יהיה לי קצת שקט. אולי עכשיו
באמת אוכל לנוח, לשכב קצת  תחת השמש.. אני רוצה לראות שוב את
השמיים המקסימים!

"אה!"
זה מעלי! זה מתקרב במהירות! זה מסתיר לי את השמיים!!


קווטש.

"אבא! אבא! תראה איזה פרח יפה!" אמר בהתלהבות גילי בן החמש
לאביו והחל לרוץ אל עבר הפרח.
"אני רוצה פרח! פרח!" צעק גילי בשמחה והחל מנענע את הפרח.
"גילי! תעזוב את הפרח! לא קוטפים פרחים! אל תמשוך אותו! גילי!"
ביקש אביו.
"איכסה!" צעק גילי בבהלה וניתר לאחור.
"יש שם ג'וק!! הנה אבא! תראה!!" צעק והצביע על נקודה שחורה
שנפלה מהפרח ונעה במהירות על האדמה.
"גילי, זו רק נמלה, אין לך ממה להבהל. היא לא מזיקה."
"לא אבא! תראה! היא רוצה לאכול אותי! איכסה! היא מטפסת לי על
הרגל!"


קווטש.