עת מלחמה ועת שלום
נחתה עלינו הגלות פתאום
וקצב הלב הלם כמו תופים
ושקט האש לחש למתים.
ילד במדים מחלק פקודות
פחד הפצצות,אש היריות
דמעות זולגות מתוך הפצעים.
ואנחנו מתים.
ואנחנו שותקים.
גשם היום שטף את הדם
ציפורים עפו לשמי התכלת
לחפש את היונה המיוחלת
ואנחנו בכינו,כמו כולם.
יצאנו החוצה בקבר הבית
והיונה חזרה,אך איבדה את עלה הזית. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.