ממשיך להביט ולא עושה דבר
בוחן כל רגע, בודק מה אפשר
מה נכון לעשות ברגע נתון
מתי לזוז ובאיזה כיוון
את ממשיכה לדבר ואני מהצד
מחייך חיוך, מאשר שאת לא לבד,
כי תפסת אותי בעיניים,
את לא מוטרדת ואפילו יש קצה של חיוך על השפתיים,
אני לא יודע למה את מחכה
אבל אני לא מתכוון להתחיל דבר
אני יודע שגם את לא תנסי
אבל עדיין אני שותק וככה אשאר
לבד, עם זיכרון של החיוך שלך
הצחוק והמבט...
לפחות עד הישיבה הבאה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.