עדי תומר / על המרפסת |
אני מניחה על מרפסת
לרוח לקחת
זה מטיב את הפסיעות
כך אני שוכחת
והשכחה אשר נפלה על השריטות
מבורכת וקלילה
כמו הרוח הנושבת במחשבות האהבה
האהבה הטובה והאהבה הרעה
תמידי ונשכח הוא חיוכו של הזמן
הדוחק רגעים
מול תרגילים מסובכים המתישים את החומר
נשלפים נוסחא, עצה, סכין
מוחזרים מובסים
מתוודים
מבורכת השכחה שנבחרה בשבילי עם הימים
אפריל 2003
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|